החלטה בתיק בש"א 17562/06

1.       בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן בבית משפט השלום בחיפה ( כב' השופט מר י' וגנר) בתאריך 18.10.2006 בתיק אז' 12653/00.

2.       בלב התביעה עמדה עסקה שנעשתה בין המשיבה והמבקש מס' 3, במסגרתה מימנה המשיבה חלק נכבד מהסכום שהיה דרוש למבקש מס' 3 לצורך רכישת אוטובוס, והאוטובוס שועבד לטובתה.

3.       בפסק הדין קמא חויבו המבקשים לשלם למשיבה סך 130,505 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 22.12.2003. כמו כן חויבו המבקשים לשלם למשיבה הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

4.       המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין, ולצד הערעור הגישו הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה המונחת עתה לפני. בבקשתם טוענים המבקשים כי "המשיבה אינה פועלת, וקיים חשש כי אם ישלמו המבקשים את החוב לא יוכלו לגבות כספם בחזרה". עוד טוענים המבקשים, כי אם תתפוס המשיבה את האוטובוס, אשר מושכן לטובתה, "ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך שכן אוטובוס זה מהווה מקור פרנסה למבקשים שכן המבקשת מס' 1 היא חברה שעיסוקה בהסעות ופרנסת המבקשים 2, 3 ממנה".

          אוסיף, כי בתצהיר המבקשת מס' 2, התומך את הבקשה, נרשם, כי מבירור שערכה המצהירה עולה, שהמשיבה העבירה את כל הפעילות שלה לחברה אחרת, אופרטליס שמה, ומכאן הטענה הנטענת, כי המשיבה אינה פועלת עוד.

5.       קודם שהמבקשים הגישו הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, המונחת עתה לפני, הקדימו המבקשים והגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט קמא.

          בית המשפט קמא דחה בקשת המבקשים, וקבע, כי המבקשים לא הניחו התשתית העובדתית המספקת, באשר לנזקים אשר לטענתם ייגרמו להם כתוצאה מביצוע פסק הדין, ועוד הוסיף בית המשפט קמא וקבע, כי לא שוכנע שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו.

6.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט לקבל הבקשה באופן חלקי, ולהלן אנמק את מסקנתי:

(א)     לעניין סיכויי הערעור:

          קראתי את פסק הדין ואת נימוקי הערעור, והנני סבור כי סיכויי הערעור אינם מזהירים. לכך יש להוסיף כי הכלל הוא, שבעל דין אשר זכה בדינו, זכאי להינות מפרי הזכיה ללא עיכוב, והגשת ערעור כשלעצמו, אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין המטיל על המבקש לשלם סכום כסף למשיב.

(ב)     לעניין מצבה הכספי של המשיבה:

          המבקשת מס' 2 אינה מפרטת בתצהירה את מקורות ידיעתה, ולא ברור מה הבסיס לקביעתה כי המבקשת אינה פועלת יותר, וכי העבירה את פעילותה לחברה אחרת. לעומת טענות המבקשת מס' 2 בעניין זה, מבהיר ב"כ המשיבה, כי המשיבה היא חברה פעילה ויציבה, המחזיקה במניות חברה אחרת בשם "אופרלייט ליס" (להבדיל מהשם בו נקבה המבקשת בתצהירה). ב"כ המשיבה מאשר, כי המשיבה אינה עוסקת עוד במישרין בתחום הליסינג, אלא עושה זאת באמצעות חברות בנות "אך היא עדיין פעילה ואין ספק כי גם יתקבל הערעור יוכלו המבקשים לקבל את הכסף בחזרה ללא קושי".

          לאחר ששקלתי טענות הצדדים בעניין זה, הנני סבור שהמבקשים לא הוכיחו במידה הדרושה, שמצבה הכספי של המשיבה לא יאשפר השבת סכום הכסף שישולם לה אם המבקשים יזכו בערעור.

(ג)      מימוש המשכון:

          הנימוקים שלעיל מצדיקים דחיית בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין, אלא שמקובל עלי, שאם המשיבה תפעל למימוש המשכון הרובץ על האוטובוס, לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו, אם בכל זאת ערכאת הערעור תמצא כי יש מקום להתערב בפסק הדין.

          על כן, גם אם אין מקום לעכב ביצוע פסק הדין, יש מקום לעכב את מימוש המשכון הרשום על האוטובוס.

          ואולם, עיכוב מימוש המשכון חייב להביא בחשבון את העובדה, כי המבקשים ממשיכים להפעיל את האוטובוס, וערכו הולך ופוחת עם הזמן. על כן, עיכוב מימוש המשכון הרשום על האוטובוס מחייב הפקדת בטוחה כלשהי, שתפצה על ירידת הערך העשויה להיגרם לו בתקופת עיכוב מימוש המשכון.

7.       לפיכך, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין.